#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו זמן התחלת מוסף 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) מיד אחר שחרית קודם שבע שעות דומיא דקרבן מוסף שהיה מיד אחר התמיד [אבל בשש ומחצה יש שיטה דצריך להתפלל מנחה תחילה ואע&quot;פ שאינו נקרא פושע (לפי הרמב&quot;ם) מ&quot;מ אינו לכתחילה לשנות סדר ההקרבה, ורש&quot;י ס&quot;ל דנקרא פושע משש ומחצה (ביה&quot;ל ד&quot;ה יותר)], ולפי הלבושי שרד עדיף לדחותו עד שעה שש דמבואר בגמ&#x27; דהיו מקריבין המוסף בשעה שש, אבל דחה הביה&quot;ל (ד&quot;ה מיד) דאין לטרוח על הציבור להמתין כ&quot;כ, ואפי&#x27; יחיד אין להמתין ולבטל מצות עונג שבת 2) יוצא מבקר עד ערב [והטור הביא ראיה מגמ&#x27; יומא (ל&quot;ד ע&quot;א) דאיצטריך פסוק ללמד דנסכין קודמין למוספין, משמע בלא פסוק יכול להקדים מוספין ואע&quot;פ דכתיב בבקר אצל הנסכים, ועי&#x27; בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;)], ומ&quot;מ מקרי פושע אחר ז&#x27; שעות"	סימן רפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נקרא פושע אם נתאחר ביוה&quot;כ ושמחת תורה?	"הטור (סוף הסימן) הביא שהרא&quot;ש התפלל מוסף ביוה&quot;כ ביחידות כדי להתפלל בזמנה, וכן משמע מפמ&quot;ג (סי&#x27; תר&quot;כ א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) דנקרא פושע, אבל השבט הלוי (ח&quot;ט סי&#x27; ס&quot;ב) מלמד זכות ע&quot;פ רע&quot;א בגליון הש&quot;ס ברכות (כ&quot;ח ע&quot;א) דמציין לרש&quot;י לקמן (מ&quot;ג ע&quot;ב) דפושע הוא דוקא כשהוא מתעצל {ויש מלמדים זכות בדוקא בשמחת תורה משום כבוד התורה}"	סימן רפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש תשלומין לתפילת מוסף?	"אין לה תשלומין, וביאר הטור מפני שמזכיר בה את המוסף, והב&quot;י ביאר יותר ששאר תפילות הוו רחמים ואין מזכירין בהם קרבנות משא&quot;כ מוסף שמזכירין בה הקרבן אינו ראוי להתפלל אלא בזמן הקרבת המוסף (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן רפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כהנים נושאין כפיהם במוסף?	"כן, אבל אשכנזים בחו&quot;ל אין נוהגין לישא כפים בשבת כלל (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן רפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התפלל מוסף קודם שחרית?	"יצא בדיעבד [ואפי&#x27; אם כוון לשחרית יצא ידי תפילת מוסף דמצות דרבנן א&quot;צ כוונה (חת&quot;ס, מ&quot;ב לעיל סי&#x27; רס&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ז)], אבל לכתחילה אינו יכול להקדים קרבן מוסף לתמיד של שחר (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) הקשה דהרי כתבו תוס&#x27; (מנחות מ&quot;ט ע&quot;ב, פסחים נ&quot;ח ע&quot;ב) דאם מקריב קרבן קודם התמיד פסול מדרבנן וה&quot;נ בתפילה לא יצא, וכן פסק הערוה&quot;ש לדינא דצריך לחזור ולהתפלל {אכן, מגמ&#x27; מנחות (מ&quot;ט ע&quot;ב) משמע דאינו לעיכובא דכתב דהוא מצוה בעלמא להקריב התמיד תחילה, ועי&#x27; במשנ&quot;ל (הל&#x27; תמידין ומוספין פ&quot;א ה&quot;ג) דמאריך בהענין וכתב דהוא למצוה דאינו יכול להקריב עוד הפעם דיהיה חולין בעזרה א&quot;נ הבשר פסול אבל הקרבן כשר, ונפק&quot;מ בין הפשטים הוי אם הקרבן כשר או פסול}"	סימן רפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הרמזים בתפילת תכנת שבת?	"1) מיוסדת ע&quot;פ אלפא ביתא תשר&quot;ק [וקדושת מוסף גדולה מקדושת שחרית ולכן מזכירין בו הגאולה העתידה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;)], וביאר הב&quot;י ע&quot;פ השבלי הלקט דהוא רמז להגאולה דעתידה להיות בזכות שבת דכתיב לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וגו&#x27; והביאותים אל הר קדשי [וביאר האלשיך דסריס דאין לו בת זוג ישמור שבת, שזכר ושמור כנגד זכר ונקבה (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;)], תשר&quot;ק על שם אשרקה להם ואקבצם (זכריה י&#x27; ח&#x27;), צפע&quot;ס על שם יטפו ההרים עסיס [צף וטף אחד הוא] (יואל ד&#x27; י&quot;ח), נמל&quot;ך על שם והיה ה&#x27; למלך (זכריה י&quot;ד ט&#x27;), יטח&quot;ז על שם יטו שכם אחד לעבדו (צפניה ג&#x27; ט&#x27;) וכתיב כי עין בעין יראו (ישעיה נ&quot;ב ח&#x27;), והד&quot;ג ב&quot;א יבוא לויתן ויכרו עליו חברים (ב&quot;ב ע&quot;ה ע&quot;א) {ובסידור וילנא גרסי יטחז&quot;ו, הד&quot;ג ב&quot;א, ומסתבר טפי, אמנם הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) מקיים גרסא שלנו דזיי&quot;ן מתחלפת בשי&quot;ן, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) ביאר ח&quot;ז לשון חוזה}&lt;br&gt;2) יש בה כ&quot;א תיבות [עד אז ולא עד בכלל] כנגד כ&quot;א תיבות כנגד וביום השבת"	סימן רפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הפירוש ודקדוקים בתפילת מוסף?	"1) האריז&quot;ל גרס &quot;תקנת שבת&quot;, והב&quot;י בשם השבלי הלקט גרס &quot;תכנת שבת&quot; על שם תכנתי עמודיה סלה (תהלים ע&quot;ה ד&#x27;) (מג&quot;א ריש סימן) א&quot;נ מלשון ותוכן לבות ה&#x27; (משלי כ&quot;א ב&#x27;) (ב&quot;י), ונוהגין כגרסת הב&quot;י&lt;br&gt;2) רצית קרבנותיה - אע&quot;פ שיש בו חילול שבת ע&quot;י הקרבת הקרבן רצית בהם (טור) א&quot;נ שקרבנותיה לרצון דלית ביה חטאת א&quot;נ לא רצית קרבן אלא אם עבר עליה שבת (ב&quot;י)&lt;br&gt;3) צוית פירושיה עם סידורי נסכיה - כתיב צו את בני ישראל אצל קרבנות שבת (במדבר כ&quot;ח ב&#x27;) עם הלחם הפנים הנקרא סדרין בתרגום (ויקרא כ&quot;ד ו&#x27;) (ב&quot;י), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) פי&#x27; פירושיה בשי&quot;ן שמאלית לשון ויפרוש את האהל על המשכן ור&quot;ל פרישת לחם הפנים על השלחן, עם סידורי הבזיכין&lt;br&gt;4) מענגיה לעולם כבוד ינחלו - על שם המדרש בזכות ב&#x27; דברים ישראל מתענגים לפני הקב&quot;ה [בזכות שבת ובזכות מעשר]&lt;br&gt;5) טועמיה חיים זכו - המכבדים אותה במיני מאכל ומטעמים, ומכאן סומכים לטעום תבשילו מערב שבת&lt;br&gt;6) וגם האוהבים דבריה גדולה בחרו - פי&#x27; הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) ע&quot;פ הפסוקים בירמיה (י&quot;ז כ&quot;ד - כ&quot;ה) והיה אם שמוע וגו&#x27; ולקדש את יום השבת וגו&#x27; ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים וגו&#x27;, וכמ&quot;ש בשבת (קי&quot;ט ע&quot;א) דעשירים בשארי ארצות זוכין בשביל שמכבדין את השבת&lt;br&gt; 7) אז מסיני נצטוו עליה - קודם שבאו לסיני כבר נצטוו במצרים ובמרה (ב&quot;י), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) פי&#x27; דבסיני נצטוו על הקרבנות [לנוסח אשכנז, ולנוסח ספרד דיני שבת כראוי נצטוו בסיני]&lt;br&gt;8) ואת מוסף בוא&quot;ו (מג&quot;א ריש סימן)"	סימן רפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים כתר בקדושה?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) אשכנזים אין אומרים כתר לפי שסוברים דאין חוץ לארץ ראויה לה, והקשה הערוה&quot;ש לפי הספרדים שאומרים כתר לכאורה קשה מגמ&#x27; חולין (צ&quot;א ע&quot;ב) דאין מלאכים אומרים שירה עד שמקודם יאמרו ישראל וא&quot;כ איך אומרים יחד כולם קדושה לך ישלשו, ותי&#x27; דכבר אמרו שירה בשחרית בקדושה {ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; רפ&quot;א) דמשמע דהשירה הוא ק&quot;ש ולא קדושה}"	סימן רפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט באיה מקום כבודו?	"ביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) בשם הפרי עץ חיים דהוא ר&quot;ת זכור את יום השבת, דבשבת ניכר אצלינו מלכותו של הקב&quot;ה למי שמקדש שבת כראוי ועומדים במדריגה אחת עם המלאכים, ולזה שואלים איה מקום כבודו כי את זה לא משיגים כי אין קץ לקדושתו יתברך"	סימן רפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים שמע ישראל בקדושה במוסף?	"כתב הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) מפני שהיתה שעת השמד שלא יקראו ישראל ק&quot;ש והתקינו לומר ק&quot;ש בכל קדושה, וכשבטלה הגזירה תקנו להשאירה במוסף לזכרון שיתפרסם הנס לדורות כיון דבמוסף אין ק&quot;ש משא&quot;כ בשחרית כבר אמרו ק&quot;ש כתיקונה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;), ועי&#x27; בב&quot;י לקמן (סי&#x27; תכ&quot;ג) דהביא מתשובת הגאונים שבימי רב גזר יוזגדר מלך פרס שלא יקראו ק&quot;ש ותקנו החכמים לומר בקדושה שמע ישראל ואני ה&#x27; אלוקיכם כדי שלא תשתכח ק&quot;ש מפי התינוקות ובקשו רחמים מן השמים ובא תנין בחצי היום ובלע יוזגדר מלך פרס בבית משכבו ובטלה הגזירה אבל אמרו החכמים שלא לבטל התקנה לאומרה בקדושה כדי שיתפרסם הנס לדורות"	סימן רפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הפירוש בהוא אלקינו?	"1) המג&quot;א (ריש סימן) הביא מח&#x27; אם אומרים אחד הוא אלקינו, וכתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דאין לומר אחד ב&#x27; פעמים דומיא דשמע שמע&lt;br&gt;2) הוא אלקינו שאנו מקבלים עול מלכותו, הוא אבינו והוא רוצה למלאות רצון בניו, הוא מלכינו שיש לו היכולת, ולכן אנו בטוחים שהוא יושיענו בפרסום כמו שעשה בזמן יציאת מצרים [דבשבת אנו מזכירין ענייני הגאולה] (ערוה&quot;ש שם)"	סימן רפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומרים אני ה&#x27; אלוקיכם בלא הפסק?"	"הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) הביא מח&#x27; בדבר זה"	סימן רפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה תפילת שחרית בלשון זכר [ולא נתתו ולא הנחלתו] ומוסף בלשון נקבה [רצית קרבנותיה]?	"כן הקשה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;), ומציע לתרץ דהעיקר קבלת קדושה הוא במוסף וכל קבלה הוא לשון נקבה, ומציע דמש&quot;ה קל אדון בשחרית הוא א&quot;ת ישר ותכנת שבת במוסף הוא היפוך דזהו ממדת הגבורה."	סימן רפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יחיד שנמצא בעיר שיש בו ציבור מחויב להתפלל מנחה?	"יש בזה מח&#x27; תנאים וקיי&quot;ל כחכמים דחייב [דס&quot;ד דהוא במקום הקרבת קרבן ולא הוטלה המצוה אלא על הציבור שבעיר, קמ&quot;ל דלא אמרינן הכי (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)]"	סימן רפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב שהש&quot;ץ יתפלל מוסף בקול רם והציבור יתפללו בלחש עמו מילה במילה?	הב&quot;י הביא מנהג כזה אבל כתב דאינו טוב לעשות כן, אלא יתפללו היחידים תחילה בלחש ואח&quot;כ הש&quot;ץ בקול רם	סימן רפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול קודם מוסף?	"רב הונא ס&quot;ל דאפי&#x27; טעימה אסור קודם מוסף, אבל אנן קיי&quot;ל דרק אסור לאכול סעודה אבל מותר לטעום [אפי&#x27; טעימה שיש בה כדי לסעוד הלב], והטור הביא ראיה דסעודה אסורה מדאמרינן בתענית דיש נשיאת כפים במוסף משום דלא שכיח שכרות, ש&quot;מ דסעודה אסורה, אבל הב&quot;ח חולק עליו וס&quot;ל דמדינא סעודה מותרת ורק אין דרך בני אדם לאכול סעודה קודם מוסף ומש&quot;ה לא שכיח שכרות [ועי&#x27; להלן דמצטרפין שיטת הב&quot;ח במי שחלש לבו], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) רצה להביא ראיה להתיר דדוקא בשחרית יש קפידא שלא לאכול משום קבלת עול מלכות שמים אבל מסיים דאין המנהג כן {ולכאורה קשה דמצינו איסור אכילה גם קודם מנחה, והתם מהני שומר ומנין קבוע וכדומה, וה&quot;נ יש מקילין בהיתרים אלו, עי&#x27; להלן}"	סימן רפו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל טעימה?	"פירות הרבה או פת מועט [כביצה (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)], ולענין מיני תרגימא מה&#x27; מיני דגן מבואר לקמן (סי&#x27; תרל&quot;ט) דלפי השו&quot;ע תלוי בקביעת סעודה ולפי המג&quot;א תלוי בשיעור כביצה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;) [ואפי&#x27; בפת הבאה בכיסנין מבואר שם דיש סוברים דתלוי בקביעות סעודה ולא בכביצה]"	סימן רפו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך מותר לטעום, הרי הוא מחויב בקידוש אחר תפילת שחרית?	"1) תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) כגון ששתה כוס יין, דהיינו רביעית מלבד המלא לוגמיו או בשעת הדחק יכול לסמוך על מקילין דסגי ברביעית לחוד (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;), ומותר אפי&#x27; לכהן לשתות יין שלנו אע&quot;פ שהוא צריך לישא את כפיו במוסף (ביה&quot;ל ד&quot;ה אכילת) [והקשה עליו רע&quot;א הרי צריך לשתות רביעית כדי לצאת קידוש במקום סעודה והרי כתב המג&quot;א לעיל (סי&#x27; רל&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) דאסור לשתות יותר מכיצה קודם מנחה, וה&quot;ה במוסף]&lt;br&gt;2) עוד תי&#x27; המג&quot;א שיטעום פירות ויתפלל במקומו [והקשה מחה&quot;ש הרי צריך לכוין להתפלל לאלתר (וכן הקשה הערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ד), ותי&#x27; כיון שצריך להתפלל תחילה נחשב לאלתר {ומכאן משמע דהעצם שהייה בערך כ&#x27; דקות אינו נחשב לאלתר, ואפשר לדחות דהוי כמו היסח הדעת, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל בסי&#x27; רע&quot;ג}]&lt;br&gt;3) הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) תי&#x27; כפשוטו דמותר לו לאכול כזית או כביצה פת קודם מוסף, וזה מספיק לקידוש במקום סעודה {אמנם, המג&quot;א טרח ליישב לשון המחבר דכתב שאוכל פירות}"	סימן רפו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שחלש לבו?	"הב&quot;ח ס&quot;ל דמדינא מותר לאכול סעודה קודם מוסף ורק נוהגין להחמיר, ואע&quot;פ שרוב האחרונים חולקים עליו וס&quot;ל כהשו&quot;ע דאסור מדינא לאכול קודם מוסף, מ&quot;מ במקום שחלש לבו אין להחמיר דמצינו לעיל (סי&#x27; פ&quot;ט) דאפי&#x27; לשחרית יש מקום להקל במי שחלש לבו, כ&quot;ש לגבי מוסף (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;), ועוד הביא המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) בשם הא&quot;ר דאם חלש לבו ואין לו יין מותר לו לאכול בלי קידוש [וביאר דיכול לסמוך על שיטת הראב&quot;ד דס&quot;ל דמותר לאכול קודם קידושא רבא בצירוף שיטת נחלת צבי דס&quot;ל דאינו מחויב בקידוש עד אחר מוסף] {ולפי&quot;ז יהא מותר לבעל קורא או שליח ציבור לשתות מעט מים קודם קריאת התורה או תפילת מוסף במקום צורך}"	סימן רפו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההיתר לאלו שאוכלים יותר מכביצה בקידושים קודם מוסף?	"מבואר מרשז&quot;א (שש&quot;כ פנ&quot;ב הע&#x27; נ&quot;ב) דטעם האיסור לאכול קודם מוסף הוי כמו אכילה קודם מנחה דשמא ימשך וממילא מלמד זכות דכיון דאיכא רבים מזכרי אהדדי, ואפי&#x27; אלו שחוזרים לביתם מותר כיון שיש להם מנין קבוע (מ&quot;ב דרשו) [והא דמצינו דיש איסור מצד גאוה לאכול קודם תפילה היינו דוקא בשחרית קודם קבלת עול מלכות שמים (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ג)] {ויש להוסיף דיש לצרף שיטת המחבר בהל&#x27; סוכה דבמיני תרגימא מקרי טעימה כל זמן שאינו קובע סעודה עליו [ויש מקילין שם אפי&#x27; בפת הבאה בכיסנין], ועוד יש לצרף הב&quot;ח דס&quot;ל דמותר מדינא לקבוע סעודה קודם מוסף}"	סימן רפו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יחיד שצריך להתפלל מוסף ומנחה, מה יעשה אם הוא עומד 1) בתחילת זמן מנחה גדולה 2) סמוך לסוף שבע שעות 3) בזמן מנחה קטנה 4) סמוך לשקיעה?	"1) הירושלמי (ברכות פ&quot;ד ה&quot;א) משמע דכיון שלא הגיע הזמן הראוי לכתחילה למנחה יתפלל מוסף, אבל כתב הרא&quot;ש דמשמע שהבבלי חולק על הירושלמי וס&quot;ל דיתפלל מנחה תחילה אפי&#x27; בזמן מנחה גדולה משום תדיר קודם [אע&quot;פ דאינו לכתחילה להתפלל מנחה בשעת מנחה גדולה מ&quot;מ כיון שהוא צריך להתפלל מוסף מ&quot;מ צריך להקדים מנחה דעל כל פנים זמנה הוא (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) {וצ&quot;ב קצת}], אבל תוס&#x27; והרא&quot;ש הביאו שיטת הר&quot;י דס&quot;ל דאם אינו רוצה להתפלל מנחה עכשיו מותר לו להתפלל מוסף תחילה [ונמצא לפי מנהגינו כהרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; רל&quot;ב) דמתירין סעודה קטנה מזמן מנחה גדולה א&quot;כ אינו מוטל עליו להתפלל מנחה אלא מוסף ושפיר יכול להקדים מוסף למנחה ולא לשנות סדר הקרבנות (ע&quot;פ מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)] 2) מצדד הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) דלכו&quot;ע יתפלל מוסף תחילה כדי שלא יהיה פושע (ביה&quot;ל ד&quot;ה עד) 3) יתפלל מנחה תחילה משום תדיר 4) המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) חידש דיתפלל מוסף תחילה דהרי יש לו תשלומין למנחה, אבל השיג עליו הדגול מרבבה דמבואר בירושלמי (ברכות פ&quot;ד ה&quot;א) דאפי&#x27; אם אין לו שהות יתפלל מנחה ולא מוסף, ותי&#x27; רע&quot;א דמצי לאוקמיה הירושלמי בציור דלית ליה תשלומין כגון שמת לו מת בשבת ויהיה אונן אחר שבת א&quot;נ במזיד (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) {ולהלכה יש לנקוט כהמג&quot;א, אבל שמעתי מהגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א דלגבי נשים כיון שיש נדון אם הן מחויבות בכלל במוסף (עי&#x27; סי&#x27; ק&quot;ו), א&quot;כ בציור זו יש להן להתפלל מנחה ולא מוסף}"	סימן רפו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באופן שאדם צריך להתפלל מנחה תחילה, מה הדין אם התפלל מוסף תחילה?	כתב הרמ&quot;א שיוצא תפילת מוסף, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) דתדיר הוא דין לכתחילה ולא לעיכובא	סימן רפו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מתפללין מנחה תחילה, הרי אין מקריבין התמיד של בין הערבים קודם המוסף?	"תי&#x27; הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז - י&quot;ז) דאמרינן בזבחים (צ&quot;א ע&quot;א) דכשהגיע זמן מנחה הוי כמאן דשחיטי תרוייהו דמי, וביאר דבקרבנות פשוט דאין מקריבין התמיד תחילה דהרי אינו שחוט בפנינו משא&quot;כ לגבי תפילה הוי כאילו שניהם שחוטים בפנינו וא&quot;כ צריך להקדים התדיר דהוא התמיד, וזהו הטעם דאם אינו צריך מנחה השתא א&quot;כ אינו כשחוט בפנינו ומש&quot;ה פשוט שמקדימין המוסף, ולפי&quot;ז מיישב מנהג העולם דמתפללין מוסף קודם מנחה אפי&#x27; לאחר מנחה קטנה כיון שאנו נוהגין לאכול גם במנחה קטנה דסומכים על הקריאת שמש, א&quot;כ הוי כלא הגיע זמן מנחה ואינו כשחוט בפנינו. [וע&quot;ע בחזו&quot;א מנחות סי&#x27; ל&quot;ג ס&quot;ק י&quot;א]"	סימן רפו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בציבור?	"השו&quot;ע הביא הרמב&quot;ם דס&quot;ל דלעולם מתפללים מוסף תחילה ואח&quot;כ מנחה כדי שלא יטעו [להתפלל מנחה קודם מוסף אפי&#x27; קודם חצות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)], וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) ע&quot;פ דרכו דלגבי הציבור דיינינן להו כמו במקדש ממש בקרבנות ולאו כמאן דשחיטי הוא "	סימן רפו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים ברכו אחר תפילה בשבת ויו&quot;ט?	"השו&quot;ע כתב לא, אבל השע&quot;ת (ס&quot;ק ה.) הביא ממחזיק ברכה דבא&quot;י ובארץ מצרים נהגו לומר ברכו אפי&#x27; בשבת ויו&quot;ט"	סימן רפו סעיף ה		
